שנתיים לאחר שיצאו להוכיח את מוצאן היהודי, שתי האחיות קיבלו אזרחות ספרדית בתחילת השנה בשגרירות ספרד באבו דאבי. "התחושה של סוף סוף להיות מוכר כאזרח כל כך משחררת ומעצימה", אמר ריווה, בת ה-20. "לראשונה בחיי, אני מרגישה שאני יכולה למצות את מלוא הפוטנציאל שלי בלי הנטל של להיות חסרת מדינה".

הבה שיתפה את רגשותיה של אחותה הצעירה. "מילים לעולם לא יתארו את ההרגשה שיש לי דרכון בידיים. אני רוצה לחיות בכבוד ובלי לחשוש שיום אחד זה ייגמר במחנה פליטים בלבנון," אמרה. הבה מתגוררת בדובאי, ולומדת לתואר באוניברסיטת בירמינגהם סיטי בבריטניה, אחותה רווה הוא סטודנטית באיחוד האמירויות הערביות.

לדברי שתי האחיות, היותן חסרי מדינה הותירו אותן להיאבק בסוגיות הזהות. "תמיד חלמתי חלומות גדולים, וזה אומר שלא אוכל לעשות הרבה דברים", אמרה הבה. כשהן מתוסכלות מהמגבלות שעמדו בפניהן ללא אזרחות, החלו הזוג במסע הארוך להוכחת שורשיהן היהודיים. "אחותי הבה היא שיזמה את התהליך, עלי להודות לה על התמודדותה עם כל העניינים הטכניים והמשפטיים," אמרה רווה.

האחיות שכרו עורכי דין, קיבלו אישור מהנציבות היהודית הקבועה בספרד, למדו ספרדית ואספו מסמכים כדי להציג בפני נוטריון בברצלונה על השולשלת שלהן. לקראת סיום הזמן בו אפשר היה לבקש אזרחות מספרד בשנה שעברה, הזמן היה קריטי רווה אמר כי ההכנה למבחן השפה שחובה לעבור כדי לקבל אזרחות, היא החלק הקשה ביותר. "לימוד שפה חדשה ולמידה למבחנים ללא כל ערובה לכך שאנו באמת נקבל אזרחות, היה מאתגר", הוסיפה. לאחר קבלת אישור משורה של משרדי ממשלה, כולל משרד המשפטים של ספרד, תיק האחיות נשלח לשגרירות ספרד באבו דאבי והאחיות קיבלו אזרחות ספרדית.

כעת החלו בני משפחה אחרים של איסקנדראני באותו תהליך. "יש לי אח ושלושה בני דודים שהגישו בקשה לקבלת אזרחות ספרדית, וכמה אחרים מבקשים דרכון פורטוגלי", אמרה הבה. פורטוגל גם מתאימה, מאחר ופורטוגל דומה למערכת הספרדית, ספרדים רבים מצפון אפריקה, טורקיה ואיראן בוחרים בתכנית זו מכיוון שהיא אינה כוללת מבחני שפה ותרבות, שיכולים להוות מכשול משמעותי עבור אנשים מסוימים.

כעת, כשמסען לאזרחות ספרדית הושלם, הבה ורווה יכולות להסתכל אחורה על כמה רגעים בלתי נשכחים, כולל ביקור בבניין בו גרו אבות אבותיהן בברצלונה. "לא האמנתי, כי כשהגענו ראינו דגל פלסטיני תלוי על המרפסת," אמרה הבה. "זה היה כמו סימן מאלוקים שנחזור הביתה". האחיות אומרות שהן רוצות להבין טוב יותר את זהותן עכשיו שיש להן דרכונים ויכולות לנסוע לכל מקום, הם מתכננות לבקר ביפו תל אביב, שם יש להן שורשים.

"אני לא יכולה לחכות, קיבלתי הזמנות רבות מאנשים לגלות היכן גרו סבי ואבותיי," אמרה הבה. הן גם מחפשות אחר קרוביהן היהודים. "אני בקשר עם כמה ממשפחותי היהודיות בארגנטינה. אשמח לפגוש אותם באופן אישי ולדון בהיסטוריה שלנו," הוסיפה הבה.

שני ההורים של איסקנדראני נולדו בלבנון. סבא שלהן מצד האבא היה פליט פלסטיני שברח מיפו ללבנון ב-1948. אף שאביה נולד בלבנון, ממשלת לבנון רואה בו פליט בגלל מוצאו הפלסטיני ולא מעניקה לו אזרחות. אמא שלהן אזרחית לבנונית, אך לא ניתן היה לתת לבנות אזרחות בגלל מגבלות בחוק הלבנוני.

היא אומרת שהיא חצי לבנונית, חצי פלסטינית, אבל נולדה וגדלה בדובאי. "ואז הם שואלים אותי, 'איזה דרכון אני מחזיקה', הייתי עונה, 'אין לי דרכון כרגע'," אמרה. היא גם עשתה בדיקת DNA שהביא לתוצאות מפתיעות. זה הראה שלמשפחת אביה היו שורשים באירופה, שכללו פורטוגזית, ספרדית, יהודית וצפון אפריקנית.

בהמשך גילתה הבה כי סבא רבא שלה היה סוחר ים תיכוני שהתיישב ביפו. והיא הבינה שאבותיה הוגלו מספרד על היותם יהודים, ואז, כעבור 600 שנה, הם ברחו מיפו – הפעם על היותם מוסלמים. במסמכים משפחתיים היא מצאה תעודת זהות השייכת לסבתא רבא שלה, לטיפה ג'רבה, ששמה מעיד על מקורו מהאי ג'רבה בתוניסיה שיש בה קהילה יהודית היסטורית. היא שמרה על כמה מנהגים יהודיים מחג הפסח, ולרבים מבני משפחתה היו שמות עבריים כמו משה ויעקב.

עוד לפני שגילתה את שורשיה היהודיים, הבה הוקסמה מהיהדות. באופן לא מודע, היא אומרת, היא תמיד ידעה שיש שם משהו. כשהייתה בת 21 קעקעה על רגלה פסוק מפורסם – שתורגם לערבית – אם אשכחך ירושלים וכו'. עכשיו היא מחכה שהמגפה תירגע כדי שתוכל לבקר סוף סוף במקום הולדתו של סבה ביפו, לאחר שתיכנס לישראל עם הדרכון החדש שלה.