בהתבגרותו שמע אדלמן שמועות על העסק המשפחתי, וחשד כי היה בעבר בבעלות יהודים שנאלצו למכור לסבו מצד אביו, וילהלם. כך על פי הדיווח ב-CNN.

בשנים האחרונות האב לשניים החל להתעסק בגנאלוגיה. הוא נתקל ברישומי מס נאציים המאשרים כי הבעלים היהודי – בנימין היידלברגר – נאלץ למכור את חנות חומרי בניין במרגנטהיים שבדרום גרמניה, בשנת 1938 לאחר כניסת חוקי נירנברג האנטישמיים. חוקים אלה הגבילו את היהודים מלהחזיק בעסקים בגרמניה.

אדלמן סיפר זאת לנציג מהארגון MyHeritage, אתר שמתמחה בבניית עץ משפחתי מקוון, הנציג סיפר את הסיפור לצוות המחקר של החברה.

כעבור שבועיים קיבל אדלמן שיחה מ- MyHeritage. הם חשפו שני דברים חשובים: קבלת אישור רשמי על תושבות של היידלברגר מ'פלסטין המנדטורית הבריטית' בשנת 1942, הוא נטמן לצד אשתו אמה בצפון המדינה. ועוד הם גילו, כי להיידלברגר יש נכדה בחיים.

חנה ארנרייך, מורה גמלאית בת 83, ידעה הכל על החנות שזכתה לכינוי וילי אדלמן. עד כדי כך, שתמונה בשחור-לבן שלה – הנושאת את שמו של סבה – עדיין מקשטת את קירות ביתה בישראל.

אדלמן, שאיבד את הקשר עם אביו לאחר שהוריו התגרשו בתחילת שנות השבעים, ידע מעט על ההיסטוריה המשפחתית מצד אביו ולא היה לו שום קשר לרשת הקמעונאות המשגשגת שפרחה מחנות חומרי הבניין.

בעוד שהחנות עצמה כבר לא קיימת, משפחתו של אדלמן עדיין בבעלות על הבניין, כמו גם הבעלים של נכסים רבים אחרים בעיירה. עם זאת, אין לו עצמו כל חלק בחברה.

אדלמן שלח מכתב לארנרייך באנגלית אם כי הוא לא היה מודע לכך שהיא גדלה לדבר גרמנית.

הוא כתב: "אני מאמין שאם משפחתי תמכה בעוול שסביך חווה, חובתנו לקחת זאת בחשבון ולקחת אחריות לפחות בלהיות בקשר איתך ולהקשיב וללמוד. כיוון שאני חלק מהמשפחה אני רוצה לעשות את הצעד הראשון ולהקשיב לך, אני מבין שאולי לא תראי שום תועלת בעצמך באופן אישי לדבר איתי. אבל זה יביא לי את היכולת ללמד את ילדיי ואולי גם בני משפחה אחרים על ההשפעה של החלטות היסטוריות מסוימות, זה עשוי לעזור להם להשתפר בהחלטות בחייהם" כתב אדלמן.

עוד כמה הנכד של הנאצי: "נכון לעכשיו, האקלים הפוליטי במדינתנו מורעל. ישנו אנטישמיות חדשה. אני רוצה לוודא שלפחות משפחתי לעולם לא תהיה אחראית לעוול שחווים אחרים, אלא תעמוד ותיקח חלק למען החלשים," הוא כתב.

לאחר שקיבלה את מכתבו, הסכימה ארנרייך לשוחח עמו, וכעבור שבועות הם דיברו 90 דקות על העבר של משפחותיהם בטלפון בשפה הגרמנית.

"זאת הייתה שיחה טובה מאוד" אמרה ארנרייך לרשת CNN. "תומאס רצה לשמוע מה היה לנו. אמרתי שאנחנו מאושרים, והיו לנו חיים טובים."

ארנרייך אמרה לאדלמן כי בנימין היידלברגר ורעייתו אמה – סבה וסבתה מצד אביה – השתמשו בכסף מהמכירה הכפויה של חנותם כדי לברוח לארץ ישראל בשנת 1938, שבועות ספורים לפני האירועים המחרידים של ליל הבדולח, ב-9 וב-10 בנובמבר.

הוריה של חנה ארנרייך הגיעו לישראל מוקדם יותר והיא נולדה שם בשנת 1937. למרבה הצער, סבה וסבתה מצד אמה נשארו בגרמניה ונרצחו על ידי המשטר הנאצי. "הוא היה מאוד נרגש ואמר שהוא כל כך שמח לשמוע את הסיפור מהצד שלי – הוא כמעט בכה", אמרה.