"תמיד ידעתי שזה יהיה קשה אחרי שהייתי חמש שנים מחוץ לבריטניה", אומר דין פורמן ל'גארדיאן'. הוא מנסה לעשות קאמבק באנגליה לאחר שעזב את דרום אפריקה. "עכשיו המגיפה השתלטה והיא הולכת להיות קשה. אני מצטרף ככל הנראה ליותר מאלף שחקנים שנמצאים ברשימת הסוכנים החינמיים, אבל אני בטוח שאנחנו נמצא מועדון."
פורמן, מהכדורגלנים היהודים הבודדים שהפך למקצוען בבריטניה, יודע שההשפעה הכספית של נגיף הקורונה שינתה את הליגות הנמוכות.
"יש הרבה דאגה", אומר קשר אולדהם ודונקסטר לשעבר. "אני מניח שאנחנו צריכים לשחק את משחק הסבלנות."
פורמן מעולם לא חשש מאתגר. הוא הצטרף לקבוצת הפאר צ'לסי כשהיה בן תשע, עבר את כל קבוצות הגיל והיה חלק מן הקבוצה לאחר הגעתו של רומן אברמוביץ' בשנת 2003. "קיוויתי שאהיה הכוכב הבא", אומר השחקן בן ה -32. "אבל החתימו שחקנים על מיליונים בגילאי 16. התחרות בקבוצת המילואים הייתה גבוהה, החתמנו שחקנים כמו סקוט סינקלייר וראיין ברטרנד. בגיל 18 צ'לסי החליטה לא להמשיך איתי."
פורמן לא מרגיש ממורמר. "זו הייתה תקופה מדהימה" הוא אומר. "ברנדן רודג'רס נכנס לתפקיד המנהל שלנו בקבוצת הנוער. זה לא הפתיע לראות כמה הוא הצליח בסקוטלנד ועם לסטר, אני זוכר את היום הראשון שהוא נכנס ואמר לנו שבזמן שהיה מנהל קבוצת הנוער בקבוצת רדינג, שחקני העתודה רצו להתאמן איתו וכך גם הקבוצה הראשונה. האימונים שלו היו ברמה גבוהה, היינו צעירים והוא עזר לנו לגדול מחוץ למגרש."
לאחר מכן הוא שיחק במספר קבוצות, ביניהם, גלזגו ריינג'רס, אולדהאם, ואז קיבל זימון לנבחרת דרום אפריקה.
פורמן היה סלב בדרום אפריקה. "אתה נעצר כל הזמן לבקשות סלפי בכל מקום שאתה הולך" הוא אומר, "האנשים כל כך ידידותיים, שיחקתי בנבחרת והגעתי כאדם לא מוכר מכיוון ששיחקתי באולדהאם. ראיתי שחקנים אחרים שניסו לקבל הכרה בדרך דומה, אבל משום מה המעריצים לקחו אותי."
"אולי אין הרבה מודלים לחיקוי ספורטיביים מהקהילה היהודית, אני מקווה שהורים ושחקנים יהודים צעירים מסתכלים עלי, ג'ו ג'ייקובסון וניקי בלקמן. אמנם יש יותר ביטחון בעבודות אחרות. האם זה מסלול קריירה בטוח? לא במיוחד, אבל אם החלום שלך הוא להפוך לכדורגלן, יש לעודד אותך להגיע לזה."
