ספק אם כל הפרשנים המנוסים, המוערכים והוותיקים חזו את מה שקרה כאן בשעות האחרונות – כניסתו של סער. את מי הם לא הזכירו? לבני, לפיד, יעלון, חולדאי, מרידור וכמובן, המסורת של רמטכ"לי צה"ל – גדי אייזנקוט.
אך כאמור הם שכחו אדם אחד, שעבד בשקט בשקט, דיבר עם כל הגורמים מחוץ למערכת הפוליטית, ומבפנים.
לאחר הכרזתו ונאומו של סער, קשה היה לפספס את המסר שיצא משערי בלפור על ידי השרים שהתארחו בשלל המהדורות. כולם טענו שזה כלל לא מזיק, ושהוא יגמור למטה , כמו קודמיו.
אך כנראה ש-'בכירי הליכוד' שכחו דבר אחד: סער בא מבפנים, מהליכוד. מהלב של הליכוד. הוא היה בתנועה עוד לפני שאוסנת מארק או השר אוחנה חשבו להצטרף לליכוד. הוא יביא לידי ביטוי את הליכודניקים שאיבדו את פרנסתם בקורונה, ולליכוד בראשות נתניהו יש חלק בכך.
מי ששמע את קולות הסוחרים מהשווקים, שכמעט כולם ללא יוצא מן הכלל 'רק ביבי', יכל לשמוע סייג קטן. כי אחרי הכל, מדובר בפרנסתם. בנוסף. קמפיין נתניהו בעיקר בנוי על בניית אישיות. למתג את היריב כ'שמאלן'. ספק אם זה יעבוד לו עם הבחור החדש שבא לשכונה.
סער ידוע כעקשן גדול, נתניהו יצטרך קצת יותר ממה שנתן לכחלון ב-2015, אם בכלל סער יעשה פארסה. אם לא מספיק לו את סער, יש לנתניהו גם על הראש את בנט, המועמד. ב-ה הידיעה. בנט ללא ספק נתפס כאלטרנטיבה שלטונית לנתניהו. עד שכאמור הגיע סער.
סער טורף לבנט את הקלפים, ולהערכתי כבר בסקרים הקרובים, בנט יעמוד על חמישה עשר מנדטים פלוס מינוס (הכל יחסי). כמובן שהמנדטים מבנט ילכו לסער, וביחד אפשר להכריז על הגוש החדש – בנט&סער, לטעמי, שיתופי הפעולה בין השניים לא יהיו מעטים.
ולסיכום, כדאי לנתניהו להצטייד בכדורים לכאב ראש, אחרת הוא יסבול סחרחורת חדשה שטרם חווה.
