משרד הפנים, דוחה במקרים רבים, בקשות להסדר תושבות של אזרחים זרים המבקשים לשהות בישראל. במקרים אלה, מומלץ שלא להתמהמה, ולפנות אל עורך דין הגירה, על מנת שיוכל לטפל נכוון בפניה ולפנות לערכאות משפטיות נכונות.

השלב הראשון לאחר סירוב לבקשה, הוא הגשת ערר פנימי מול לשכת משרד הפנים אשר ממנה התקבל הסירוב.. במידה וגם הערר הפנימי נדחה, אז יהיה על עוה"ד לפנות אל בית הדין לעררים. ערכאה משפטית זו היא חדשה יחסית. למעשה ביה"ד לעררים,  נוסד בשנת 2014. גוף זה, מבקר את רשויות ההגירה בישראל בכל הקשור להסדרת מעמד בישראל, עבור אזרחים זרים. הכוונה בהקמת בית דין זה, הייתה הורדת העומס ממערכת המשפט. במעמדו, שווה בית הדין עררים לבית משפט השלום ואם יש להגיש ערעור לגבי החלטת ביה"ד לעררים ניתן יהיה לערער על החלטותיו בביהמ"ש המחוזי.

במידה וביה"ד ידחה את הערר, אזי, נין יהיה לפנות אל ביהמ"ש המחוזי. כמובן שהערכאה האחרונה ביותר, כאשר גם בביהמ"ש המחוזי  נותן החלטה שלא מקובלת על המערער, יש להגיש ערר לבית משפט הגבוה לצדק. יש  לציין, כי פניה אל ביה"ד לערים הוא על פי חוק הכניסה לישראל ומדובר על בקשות שבהן סירב משרד הפנים, כגון ויזה, אשרת שהייה , או הסדרת תושבות במדינת ישראל. ערכאה זו, נובעת מחוק בתי המשפט המנהליים וסמכותו של בית משפט זה, לדון בהחלטת רשויות ההגירה וערכאה זו מוזכרת בתיקון 22 לחוק הכניסה לישראל. למעשה, תיקון זה קבע כי בית הדין לעררים מהווה את הכתובת הנכונה לערעור על החלטות רשויות ההגירה בנושאי אשרות ומעמד תושב או אזרח בישראל. ערכאה זו שווה במעמדה לבימ"ש השלום ועל החלטותיה של ערכאה זו, ניתן יהיה לערער בביהמ"ש המחוזי.

על אילו החלטות של משרד הפנים, ניתן יהיה לפנית לבית הדין לעררים?

ישנן דוגמאות, אשר על פי הן, ניתן יהיה לפנות אל ביה"ד לעררים. למשל:

• אישור עבודה לזרים
• בקשות למעמד פליטים
• מעמד בישראל מסיבות הומניטאריות
• הסדרת תושבות ישראלית לבני זוג הכוללים קטינים תלויים אשר מלווים בהוריהם
• החלטת הממשלה בדבר ילדי תושבים זרים
• בקשות הומאניטאריות כלליות

יש לדעת, כי את הערעור יש להגיש בתוך 30 יום מהחלטת משרד הפנים, או מהיום אשר בו נמסר למערער הודעה בדבר ההחלטה. בנוסף, על מנת להגיש את הערעור, יש לשלם אגרה, לחתום על הצהרה בפני עורך דין הגירה, על מנת שניתן יהיה לאמת את העובדות אשר כלולות בערר. דיון זה, מנוהל לפי הכללים של המשפט המנהלי. אין צורך בהוכחות או שמיעת עדויות, כי אם כל צד בעניין, ישמיע את טיעוניו המשפטיים והשופט, הוא זה שיחליט בהתאם לחוק הכניסה לישראל ולפי פסיקות קודמות של בתי המשפט הקשורים לנושא הדיון.

בית הדין לעררים הינו חלק מהרשות המבצעת

למעשה, בית הדין לעררים, הוא חלק מהרשות המבצעת והוא זה שדן בהחלטות של משרד הפנים בנושאי הגירה או בנושאים שאינם מוסדרים בחקיקה, כי אם הוא דן בנהלים פנימיים של משרד הפנים.ההחלטות של ביה"ד לעררים, יתקבלו לאחר דיון שיתקיים במעמד שני הצדדים, כאשר ניתנת  הזדמנות הולמת לשני הצדדים לטענות מצידם ומיצוי זכות הטיעון. לפעמים יהיה צורך במתורגמן לזרים שאינם דוברים עברית. בעצם ביה"ד לעררים, מוסמך לדון ולגבש החלטה בעררים בשבתו בביהמ"ש לעניינים מנהליים ובהתאם לסמכות השיפוט המקומית.

ביה"ד לעררים, אמנם מוסך לדון ולהחליט בעררים על החלטת רשות, כולל החלטות של משרד הפנים, אבל למעט עררים של תקנות וחוקים.

סמכויותיו של ביה"ד לעררים

ביה"ד לעררים יכול לאשר את ההחלטה שהושגה, לשנות או לבטל אותה ולקבל במקומה החלטה אחרת, במסגרת הסמכויות הנתונות לרשות המחליטה.