אישה נוצרית המתגוררת באלבמה וגבר יהודי מישראל הצליחו לאחד מחדש את משפחותיהם לאחר שגילו כי הם קשורים דרך תמונה שצולמה במלחמת העולם הראשונה.
פיני דורון מספר למגזין People, כי הוא התחיל לבנות את אילן היוחסין שלו לפני למעלה מעשרים שנה, ככל שהדורות הקודמים נפטרו.
בסופו של דבר, דורון, בן 75, הצטרף לארגון MyHeritage, שם הוא המשיך לחבר את ההיסטוריה המשפחתית שלו ולהתחבר לקרובי משפחה תוך שהוא מנסה לפענח דמויות מצילום משפחתי שצולם במהלך מלחמת העולם הראשונה.
בינתיים, בצד השני של העולם, מריסיה גלברייט, אנתרופולוגית מבוססת מאלבמה, בלוגרית וסופרת ב-"להיות ולהיות אירופאי בפולין" חיפשה אחר את שורשיה בשנת 2011.
הבנתי שאם אני באמת רוצה ללמוד על המשפחה של אמי, אני צריכה לבדוק את הסוד שאמא שלי נולדה יהודיה" אומרת גלברייט בת -56, שגדלה במשפחה נוצרית. "גיליתי את זה במקרה בשנות ה-20 לחיי, אבל מעולם לא בדקתי אחרי זה כי אמי וסבתי לא רצו לדבר על זה".
"לא היה לי כמעט עם מה להמשיך. אפילו לא הייתי בטוחה בשם הנעורים של סבתי". היא מוסיפה. "אבל כחוקר , יש לי דרכים להבין את הדברים ולאט לאט התחלתי לבצע חיפושים רבים באינטרנט בשעות הלילה המאוחרות".
שנתיים אחר כך, גלברייט הגיעה לאילן היוחסין של דורון ב-MyHeritage, שם הבחינה בכמה מבני משפחתה. "יצרתי איתו קשר ואמרתי אני חושבת שאני רואה את סבתי" אומרת גלברייט. "פיני אמר שהוא רוצה הוכחה, אבל לא ידעתי מה לעשות, אז שלחתי את הצילום ממלחמת העולם הראשונה כי זה כל מה שהיה לי".
לאחר שקיבל את התמונה, דורון אמר שהוא "היה המום מכיוון שיש לי אותה תמונה".
"התקשרתי אליה מייד מישראל והיה לנו דיון ארוך כדי לגלות איך אנחנו קשורים, זאת הייתה ההתחלה של הדרך בה התחלנו להכיר אחד את השני בלי להכיר זה את זה".
כפי שמתברר, הזוג גילה שסבתא של דורון, רחל קולסקי פיבקו, וסבתה של גלברייט, הלינה פיבקו, היו אחיות שבסופו של דבר איבדו קשר בעקבות מלחמת העולם השנייה והשואה.
הלינה הגיעה לאמריקה והתנצרה, "לאחר מלחמת העולם הראשונה סבתא שלי [שהייתה יהודייה] הגיעה לארץ", מסביר דורון. "באותה תקופה לא היה ביניהם טלפון והקשרים לא היו כל כך ידידותיים, אבל לא ידענו למה".
כדי להבין מה קרה, גלברייט ודורון בדקו בארכיונים משפחתיים, שוחחו עם קרובי משפחה, וניסו לברר מה קרה שגרם להיפרדות המשפחתית.
יחד הם גילו כי ברגע שהלינה התחתנה עם גבר נוצרי, המשפחות איבדו קשר. "סבתא שלי הייתה אדם כריזמטי ודינאמי במיוחד שרצתה לחיות את החיים במלואם. אני חושבת שהיא חשה מוגבלת על ידי משפחתה השמרנית, ותרבותית בפולין באותה תקופה", משערת גלברייט.
"זו לא הייתה רק דחייה של דת, זאת היתה בחירת החיים שהיא רצתה לחיות", היא מוסיפה. "אני לא חושבת שהיא באמת רצתה להתנתק ממשפחתה, אבל היא נותקה מהמשפחה שלה בגלל הבחירה שעשתה".
אולם, הלינה הצליחה לעזור לאחותה רחל, כמו גם לבתה ונכדתה לברוח מגטו ורשה, שהוקם על ידי הנאצים בין השנים 1940-1943 במלחמת העולם השנייה, בזמן שחיה בחופשיות כנוצרית בוורשה.
הלינה הביאה את משפחתה של אחותה למקום בטוח, היא גם עזרה לה להשיג תעודות מזויפות שהעניקו להם זהויות נוצריות כוזבות ואיפשרו להם לחיות בצד הפולני, ומצאה להם מקומות מגורים, כך אומרת גלברייט.
מאז שנפגשו לראשונה, דורון וגלברייט נשארו בקשר ואף ארגנו איחודים משפחתיים בניו יורק, ישראל ופולין. הצמד נפגש לראשונה באופן אישי בשנת 2015 במפגש שנערך על ידי דורון בביתו בתל אביב.
"היו הרבה מתח וסיבוכים בגלל הפיצול במשפחה אז, אבל אנחנו לא מרגישים את זה, ולא סוחבים טראומות כאלה", היא מוסיפה. "זו ההיסטוריה של מישהו אחר ואנחנו פשוט שמחים שמצאנו אחד את השני".