נתניהו, האם אתה איש ימין? זוהי השאלה שרבים ממצביעי ימין שואלים את עצמם בכל מערכת בחירות ב-11 שנים האחרונות, או אחרי החלטה משמעותית בנושא המדיני. גם אני, למרות שאני ללא שום זכות הצבעה כרגע, מוצא את עצמי שואל את אותה שאלה לא מעט.

האם חשוב לנתניהו שמירה על ישראל כמדינה יהודית? האם חשובה לו ארץ ישראל השלמה? האם חשובה לו הפרדת הרשויות במדינת ישראל? או שמא את רוב ההחלטות הוא מקבל בהתאם ליחסי הציבור בישראל

ספק אם מצביעי הימין יכולים לענות מהי ההאידיאולוגיה של נבחריהם לאורך השנים. יש מנהיגים שיכול להיות שעונים על ההגדרה של איש ימין, אך כשהם משווים בין ביטחון ישראל לבין האידיאולוגיה הימנית – הם בחורים בביטחון ישראל.

הדוגמא הקלאסית היא מנחם בגין אשר היה צריך לוותר על סיני לטובת הסכם שלו עם מצרים, אשר ייטיב לישראל.

כאשר מנחם בגין פינה את סיני, רבים מהמתנחלים הביעו תחושת אכזבה, ואף התקיימו הפגנות סוערות נגד מקבלי ההחלטות – שבניהן ניצב בגין. אין ספק לאיש שבגין הוא איש ימין. אך פעולת הפינוי מה של חבל ימית היא תוצאה של פעילות של איש שמאל, למרות שבגין עשה זאת לא בגלל שהאמין שצריך לפנות את סיני, ההפך, אך הוא הבין שטובת ישראל על פני האידיאולוגיה.

לא פעם נדרשו מנהיגי ימין ללכת על חבל דק, ולתמרן בין שני הדברים שהתנגשו, לפעמים חזיתית, בין האידיאולוגיה לבין טובת ישראל. וכמובן ששאלת השאלות היא – האם נתניהו אינו נוקט מדיניות ימין בשל טובת המדינה, או שמה אינו מאמין בה?

על טובת המדינה, כמובן שאין אני בודק שזו כוונתו של נתניהו(מי שמי?). אני שואל על דרכו על פיה הוא מבצע את טובת המדינה.

אם נלך אחורה על החלטות של נתניהו, נראה את ההחלטה בשנות הקדנציה השניות שלו, שבהן הקפיא את בניית ההתנחלויות, לטובת לא לשבור את היחסים בין ישראל לארה"ב, מה לאחר מכן נתן כמה "מתנות ביטחון" מאמריקה. את ההחלטה הזאת ניתן להשוות לזו של בגין בפינוי ימית. שניהם וויתרו (בהנחה שלנתניהו חשובה אידיאולוגיית הימין) לטובת ישראל.

ואם נלך רק כמה שבועות אחורה, נראה את החלטת נתניהו לאישור בניית 3,000 יחידות בהתנחלויות. סביר להניח שבהחלטות "הימניות" של נתניהו, הייתם מצפים שגם את החלטות על הכרת ארה"ב בגולן, והעברת השגרירות של ישראל לירושלים ועוד הוא ידרוש, אך כל ההחלטות האלה התקבלו אך ורק בזכות הידיד שישב בבית הלבן. זה לא שנתניהו דרש זאת, אחרת מדוע לא דרש קודם?

ומה אם החלטות שתואמות את החלטות השמאל? ובכן בגלישה אחורה בזמן, ניתן לראות לא מעט החלטות כאלה. אי פינוי חאן אל-אמאר, שמשום מה מתעכב. או למשל אי הצבעת על החלת הריבונות ביהודה ושומרון.

ומה לגבי נאום בר-אילן על שתי מדינות לשני עמים? נכון. אין ספק שהיה לחץ אדיר בממשל אובמה על נתניהו, אבל זה לא מונע לוותר לגמרי על ערכיך (בהנחה שהם ימניים), הרי כבר וויתרת על הקפאה ביו"ש, אז למה מנהיג הימין צריך להכיר במדינה פלסטינית?

הלאה, מי מעביר בדיוק כמעט באופן קבוע מזוודות עם כסף לחמאס? ניחא אם זה בזמן רגיל, אך יש שלושה נעדרים בתוך עזה, מדוע להעביר כסף?

ולנושא שרבים בימין צעקו לנתניהו הרבה זמן – "פסקת ההתגברות", שתיתן לכנסת להעביר חוק למרות שאינו מאושר על ידי בג"צ.

למה הימין צריך את זה? למשל פינוי עמונה. נתניהו ומהמשלה לא יכלו לעשות דבר מכיוון שבג"צ החליט לפנות, אך אם הייתה פסקת התגברות, החלטת בג"צ הייתה לא רלוונטית.

גם על החלטות שהיו משרות גם את נתניהו וגם את הימין, נתניהו וויתר. כמו למשל אחרי חשיפת הקלטות מנדלביט, הועלה הצעת החוק של סמוטריץ על וועדת חקירה ממלכתית לבדיקת ניגודי העניינים של השופטים. למרות הודעות חברי הכנסת וגם נתניהו עצמו מהליכוד, הם אינם הצביעו.

גם אחרי חשיפת הטיוח בתיקיו, הועלה הצעת לבדיקת ניגודי העניינים של השופטים, ושוב הליכוד נעדר מההצבעה.

ולאירוע שלדעתי ימחיש בצורה מפורטת את שאלת אידיאולוגיית נתניהו. אני כמובן מדבר על גירוש גוש קטיף.

נתניהו תמך במשאל מתפקדי הליכוד במאי 2004 וגם במסגרת הצבעה שהתקיימה בממשלה. הוא "נזכר" שבוע לפני ההתנתקות להתפטר בתפקידו כמחאה נגד החלטת הממשלה, שהוא עצמו הצביע בעדה.

"תראה אני בן של היסטוריון", ענה לעיתונאי בהודעת הנסערת על התפטרותו מהממשלה: "אני רוצה לדעת, שבעוד 10, בעוד 50 שנה או מאה שנה,
יגידו חד משמעית – הוא לא היה שותף לזה".

מדוע תשובתו בעיני חושפת אותו במערומיו? מכיוון שבתשובתו הוא חשף שלא מעניין אותו עצם עקירת ההתיישבות בצפון השומרון וגוש קטיף, אלא מעניין אותו מה יזכרו ממנו. ההיסטוריה שלו.

איך אני יודע? שוב, הוא יכל להתפטר הרבה לפני כן. הוא יכל להודיע שאינו תומך בתוכנית הרבה לפני כן. אך כאשר ראה, שזו עלול להשאיר כתם לטווח ארוך, ודבר שייזכר בו בהיסטוריה – הוא התפטר.

אין שום פסילה בחשיבת פוליטיקאי לגבי ההיסטוריה שהוא רוצה שיזכרו ממנו. אך לדעתי זה פסול ברגע שזה המניע הבלעדי שלך.

נתניהו חשב, וכנראה צדק, שכדי להיזכר בהיסטוריה כראש ממשלה בולט – הוא חייב לשלוט והרבה. כמעט כל החלטה של נתניהו אחרי ה-"העשור האבוד", נשקלה בכובד ראש, לא בגלל שהאידיאולוגיה אלא בגלל המצביעים, שישאירו אותו על הכסא.

לכן בשנות הראשונות של הקדנציה השניה, הוא חשש מהחלטת אובמה לגבי הקפאה מוחלטת ביו"ש. שוב, לא בגלל האידיאולוגיה, אלא בגלל החשש מתגובת מצביעיו הימנים.

אז איני יכול להיכנס לראשו של נתניהו(הלוואי), אך על פי רוב ההחלטות שלו במהלך השנים האחרונות, נראה כי נתניהו אינו מן הצד הימני של המפה. הוא כנראה מה שהומצא לפני כמה שנים- "גוש המרכז".