במכתב ששלח ראש מטה המבקר, עו"ד עדן ביזמן, לח"כ קרעי, פירט האחרון את הטעמים להחלטת המבקר, ובהם העובדה כי סוגיית מינויו של ד"ר מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש נידונה לעומקה בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון בשנת 2016 והוכרעה על-ידו.
במקרה מהסוג הנ"ל סייג חוק מבקר המדינה את סמכויות המבקר כנציב תלונות הציבור כך שבתלונה על עניין שבית המשפט הכריע בו לא ייערך בירור.
"היות שכך, מבקר המדינה כפוף להחלטות ולכללים היוצאים מבית המשפט העליון והוא אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטות בית המשפט", לשון המכתב.
באשר לטענות בדבר התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה מול פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, צוין במכתב כי בחוק נציבות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, קבע המחוקק כי מבקר המדינה יעסוק בביקורת מערכתית, ולא פרטנית, בעניין פעילות מייצגי המדינה בערכאות, ובכללם היועץ המשפטי לממשלה. בנושאים פרטניים, פעילות מייצגי המדינה בערכאות אמורה להיבחן ע"י גורמים אחרים.
בבחינת מכלול הנסיבות ולאור הטעמים שפורטו במכתב, סבור מבקר המדינה כי אין המוסד לביקורת המדינה אמור להידרש לסוגיה בעת הזו. כך נמסר בהודעה.
ח"כ קרעי שהגיש את הבקשה למבקר המדינה הגיב: "המבקר מועל באמון הציבור בעניין הזה. מבקר המדינה טועה ומטעה. לפי תשובתו יתכן וכלל לא קרא את מכתבי. לא לחינם הסכימו כל חברי הוועדה לביקורת המדינה כי יש לפתוח בבדיקה."
"טענותיי נגעו בדיוק למה שלא היה בפני השופטים בהכרעתם. אין חולק לגבי כך שעילת סגירת התיק לא היתה ידועה להם ולוועדת האיתור. הסתרה ואי גילוי לאחר מכן, שגרמו לשיבוש ההליך ולקבלת התפקיד לכאורה במרמה."
"אינני מבין את החשש של המבקר לפתוח בבדיקה, מדובר במתן לגיטימציה להפקרות ולפריעת חוק. אמור מעתה: "איש הישר בעיניו יעשה". אם המבקר לא מסוגל לבדוק, נדאג לעשות זאת במסגרת הכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותנו. אמשיך לפעול לגילוי האמת, לניקוי האורוות ולהשבת אמון הציבור במערכת המשפט."
