בראיון לעיתון "יתד נאמן" מספר פינדרוס על תפקידו הציבורי החדש: "כלום לא משתנה, קמים בבוקר ועוזרים לפונים, לדאוג לאזרח הקטן מול הבירוקרטיה, לסייע לקהילות בפריפריה."
פינדרוס מסביר לאזרח השואל למה צריך עוד ח"כים עם החוק הנורווגי, ולמה 120 ח"כים לא מספיקים. בתשובה אומר פינדרוס. "בשבוע שעבר, ביום שני בלילה העבירו במליאה 27 סעיפי חוק עד השעה 4 בבוקר. ביום שלישי בלילה העבירו עוד איזה 17 או 18 סעיפים עד חצות לילה, ביום רביעי היה גם כן סדר יום עמוס. מעבירים פה בכל שבוע פעיל הרבה מאוד חוקים ותקנות".
"באופן טבעי, כל חברי הכנסת של יהדות התורה נמצאים בתפקידים. הרב גפני עסוק ברוב זמנו בועדת הכספים, הרב מקלב נושא על כתפיו את משרד התחבורה, הרב אשר מנהל ברמה את ועדת החוקה, ומלבד כל זאת יש בכנסת 12 ועדות חובה פעילות. בכל יום עוברים בועדות הללו עשרות סעיפים ותקנות, לשעת חירום, הוראות שעה ולטווח ארוך. אתה לא יודע אף פעם באיזה סעיף מתחבא הסעיף שיכול להיות בעייתי או להיפך".
"המציאות היא, שעבור רוב חברי הכנסת, האזרחים הם סוג של חייזרים ועל אחת כמה וכמה האזרחים החרדים. הם מנותקים. והאזרח שקורא עכשיו את העיתון כנראה היה היום במשרד ממשלתי כלשהו או בקופת חולים, וראה שהתקנות שם הם ככה וככה וזה בעייתי עבורו, מזיק לו ומכביד עליו, והוא שואל את עצמו מה ההיגיון שכך הדברים מתנהלים ומי קבע את התקנות הללו. והתשובה היא שזה נקבע באותה כנסת שהיא מנותקת ממנו ולא רואה אותו בכלל".
"יש ליהדות התורה ייחודיות שאין לה אח ורע בעולם. הרי כל ח"כ מן השורה קם בבוקר ומחפש לייצר לעצמו כותרת, אחרת הוא לא ייבחר בבחירות הבאות. אז בשבילו להתעסק עם תקנה שולית שתשפיע על האזרח בקופת חולים או בבנק? למה הוא צריך את זה? זה לא מדבר אליו. כי הם נבחרים בפריימריז, בגיוס המונים. אבל לחברי הכנסת של יהדות התורה אין את הצורך בזה ולכן בשונה מהח"כים האחרים, הם פנויים להתעסק באמת במה שמעניין את האזרח."
"חבר כנסת מיהדות התורה רואה צורך להתעסק עם סעיפים ותתי סעיפים השייכים לחיי היום יום של האזרח, כי הוא לא שואל את עצמו איזו כותרת זה יביא לי. זאת הסיבה שכשלוקחים את הסיעה שלנו וחמישה מתוכם נמצאים בתפקידים מלאים, אין שום דרך שהם יוכלו באמת לשבת על כל סעיף וכל חוק. לכן לא מספיק ח"כ אחד שייכנס אלא להכניס כמה שיותר. כדי שיהיה עוד כוח עבודה בזירה הפרלמנטרית".
"כשאנחנו הולכים לבחירות, כל קול קובע כי אנחנו צריכים כמה שיותר ח"כים לקיים את שליחותינו בעמידה על משמר קודשי ישראל. ככל שצריכים אותנו יותר, אנחנו חזקים יותר ולעיתים מטים את הכף. המספר יוצר את הכוח. אחר כך ביומיום, אני יכול להסכים שבנושאים המרכזיים והחשובים, אין באמת משמעות רבה לכל ח"כ באופן פרטי אלא הכח הכללי הפרלמנטרי והמשקל בקואליציה הוא הקובע. אבל במקומות הקטנים והשוליים לכאורה, ששם יש מלאכה מרובה כל סדק ובכל פינה, שם צריך כמה שיותר ידיים ובזה אנחנו שונים מכל המפלגות."
פינדרוס נשאל על משקל הכוח שיש ליהדות התורה בקואליציה, איזה משמעות יש למספר הח"כים? הרי גם אם יתרחש משהו מהותי כמו פגיעה במעמד לומדי התורה ויוחלט לפרוש מהקואליציה, אין בזה איום אמיתי, הרי יש ממשלה גם בלי יהדות התורה, אז מה הכוח ומה השיניים מול הממשלה?
"כפי שאמרתי קודם, ליהדות התורה יש משהו שונה משאר המפלגות", אומר הרב פינדרוס. "תפקיד המפלגה מתחלק לשלושה חלקים עיקריים: האחד הוא קידוש ד': בראש ובראשונה לשמור על מעמד לומדי התורה, לעמוד על משמר החינוך הטהור, לשמור שהשבת לא תתחלל, שיתקדש שם שמים, שנבלות וטריפות לא ימכרו, שטהרת היחוס וקדושת הבית היהודי יישמרו, שיהיה מעמד נכון ליהדות בארץ ישראל, היינו, עמידה על משמר קודשי ישראל. הנושא השני הוא שלא יקפחו את החרדים כפי שפירטתי. והנושא השלישי הוא לתת שירות לאזרח ולדאוג שהמדינה תתן את השירות לאזרח".
"כשאתה מדבר על 2-3 דברים מרכזיים בשנה כמו משבר קואליציוני או פגיעה חריגה ביידישקייט, בזה אתה צודק. פה אתה כבר תלוי במעמד הקואליציוני שלך, בשביל זה אתה חותם פעם ב-4 שנים על הסכם, עבור הנושאים הללו אתה גם לא צריך לעלות לכנסת כל שבוע. בעוד חמישה חודשים אמור להיחתם הסכם קואליציוני ואין ספק שבהכוונת גדולי ישראל שליט"א נכניס שם את כל הנושאים האלה".
"אבל המצב כיום הוא שגם נתניהו וגם גנץ צריכים אותנו. גם נתניהו מבין שאם הוא יאפשר תחבורה ציבורית בשבת או יפגע במעמד לומדי התורה, הוא יתחלף עם לפיד באופוזיציה. גם גנץ זקוק לנו כי הוא מבין שאם הוא יפגע בחרדים, אין שום דרך שהוא באמת יהיה בסוף ראש ממשלה. כל אחד מהצדדים צריך שאנחנו נשמור עליו".
"נטלנו עצה מן הזקנים והגענו למעמד בממשלה הנוכחית שבאמת צריכים אותנו, אנו לשון מאזניים בדיוק במקום הנכון. אז בפועל, לממשלה אין תמיד אפשרות לעצור חוקי עזר עירוניים למשל או למנוע מרשות מקומית לעשות מה שבאפשרותה לעשות, אבל בסופו של דבר גם המערכת הציבורית היא גלגל. לדוגמה, אם ראש עירייה מסויים יאפשר אוטובוסים בשבת, בהמשך הוא יצטרך משהו מועדת הכספים ושם כבר נחכה לו ונבוא איתו חשבון."
על ימין שהוא שמאל: בעוד ימים ספורים תצטרך הממשלה לקבל הכרעה בנושא החלת הריבונות ביו"ש. בנוסף, בשלוש מערכות הבחירות עלה לא פעם דיון ציבורי האם דגל התורה היא מפלגת ימין או שמאל, מה עמדתך והיכן באמת ניצבת דגל התורה בנושא הזה?
"יש כאן שקר אחד גדול", אומר פינדרוס. "זה שקר גדול ובולט לעיני כל. הרי כשהשמאל מדבר על פיקוח נפש, הוא מתכוון לפיקוח נפש של יהודים או של ערבים? כשהימין מדבר על הצלת חיים, הוא מדבר על זה או על כוונה פוליטית אחרת? כל זה הרי שקר וכזב. ואנחנו כאנשי תורה צריכים להוריד את השקר הזה. אנו כאנשי תורה תמיד אהבנו את ארץ ישראל. תלמידי הגר"א היו פה לפני הציונות. ישיבת חברון עלתה לפה במסירות נפש. הקימו פה עולם תורה לתפארת בלי ה'מוסר' שלהם ובלי הדיבורים שלהם".
"שאלתי פעם את אחד המתנחלים שזעק איך לא מחילים ריבונות על כל השטחים, האם גם בהחלת הריבונות בירושלים הוא הפגין נגד, כי הרי סיפחו את ירושלים בלי גוש עציון. כמו כן, לפני כמה שנים הרי סיפחו את רמת הגולן. אז לא ראיתי אותם מפגינים נגד כי זה לא כולל עוד שטחים, אז מספיק עם הצביעות הזאת."
"בדיוק כמו שראינו השבוע את סיעת ימינה נלחמת בועדת הכספים נגד הנחות שנותנים לארגוני שמאל במע"מ על הדלק, ההנחות הללו ניתנו תמיד, זה היה תמיד. אז מה פתאום המלחמה עכשיו? זה השקר הפוליטי הגדול".
"כיום יש לנו את תכנית טראמפ. העמדה האמריקנית היתה לאורך כל השנים שגם ירושלים לא שייכת לישראל. אבל מה שהשתנה עכשיו זה שגם האמריקנים מבינים שמאז 67' השתנה משהו בשטח והגבול קצת שונה. הם גילו את זה איכשהו, שיש אנשים בישראל שכבר לא יודעים איפה זה הקו הירוק, והאמריקנים סוף סוף קלטו שנווה יעקב, מודיעין עילית ויישובים נוספים הם בעצם שטח ישראל. אף אחד כבר לא בודק שזה הקו הירוק."
"כרגע עוד לא יודעים על מה מדובר אפילו. מדובר שיהיה חלק מסוים בניגוד לעבר, שבהסכמת האמריקנים, המעצמה הגדולה בעולם, יהיה אפשר להחיל עליו ריבונות. אבל אולי יש לכך מחיר? אז כשנדע מה המפות ונדע מה קורה, אז נדע מה לשאול. כרגע אפילו גנץ לא ראה כלום, וכולם יודעים שהמחיר לא יהיה מדינה פלשתינית. כשיתברר, אז נעלה לגדולי ישראל והם יגידו לנו. בסופו של דבר זה שאלות פרקטיות."
"אני הייתי בביתר בתקופת ממשלת השמד. היינו צריכים לדעת איך לתפקד בין הטיפות ומה אסור לגעת, ועלינו תמיד לשאול את גדולי ישראל. ואני אומר לך שבלי זה, ביתר היתה מונה היום לכל היותר 700 משפחות וכל מה שיש היום זה רק בזכות אותן הסכמות שהתקבלו בשקט ובלי כותרות. שאלנו את גדולי ישראל וקיבלנו תשובות."
"לכן כשתבוא השאלה אז נשאל. אנחנו לא מתלהבים מכותרות. ואגב זו נקודה מעניינת, שכל הסיעות חתמו והתחייבו בהסכם הקואליציוני לקבל את הצעת הממשלה להחלת ריבונות. היחידה שלא התחייבה לכך היא יהדות התורה שחתמה עם המילה 'אבל', שזה ייעשה בהסכמת מועצת גדולי התורה. כי הדברים האלה לא משחק. אלו שאלות הרות גורל ולזה נצטרך את הכרעתם. השאלה כרגע לא רלוונטית, כי אני אומר בזהירות שגם נתניהו עצמו לא יודע מה יקרה."
"לריבונות יש צדדים חיוביים, כי כיום תושבי מודיעין עילית, ביתר עילית, מעלה עמוס, מיצד וישובים נוספים נמצאים בצד השני של החוק וזה לא נעים. האזרח הקטן לא נחשף להכל. אם זה יקרה, זה יתן תנופה גדולה מאוד, אבל אנחנו לא יודעים את התמונה בשלמותה, לכן נשאל כשנדע מה המחיר."
אז בפועל, דגל התורה היא ימין או שמאל?
"אנחנו לא משחקים במשחק הזה", חוזר ומדגיש פינדרוס. "הוא כולו שקר. אני נמצא בצומת הזה 30 שנה, חוץ מכותרות זה לא כלום. איפה המשמעות? כולם אומרים שבנט הוא ימני. האם הוא לא נתן פטור ממע"מ לפלשתינים וארגוני השמאל, על מה שהוא צועק היום בועדת הכספים? האם הוא לא היה בממשלה ששחררה מחבלים? זו פיקציה, זה הכל שקר."
"כשעלו על הפרק חוקים משמעותיים כמו חוק ההסדרה וכדו', האם הרב שטיינמן זצ"ל שאל את נציגי דגל התורה מה דעתם והאם הם ימין או שמאל? הם שאלו, הוא הכריע, קיבלו תשובה וכך עשו. דגל התורה מקבלת את ההכרעה והולכת הלאה. כל השאר זו פיקציה, דיבורים של שקר על ימין או שמאל."
"אני מדבר עם מתנחלים והם אומרים לי שכמו שהשבת חשובה לי, מצוות יישוב ארץ ישראל חשובה להם. אני עונה להם שזה לא ממין הענין, זה כמו לקחת לולב ולחפש בו הידורים של אתרוג. אי אפשר להשוות את השבת לבנייה בארץ ישראל. אין פה שאלה של ימין ושמאל. היו ממשלות ליכוד שהקפיאו בנייה והיו ממשלות שמאל שבנו ביו"ש יותר מכל ממשלות הליכוד. בסופו של דבר השאלה היא פרקטית. ובפרקטיקה יש לנו את גדולי ישראל."
"עם הפנים לעתיד נושא נוסף עליו יתמקד פינדרוס. זה מקומות תעסוקה לציבור החרדי, מקומות מותאמים לצרכים ולא רק בפריפריה. "הממשלה כל הזמן שמה עיניה ופה אגב התברר אחד השקרים הכי גדולים, כי כל הזמן אמרו שיש בעיה בכלכלה שהציבור החרדי לומד תורה. היום יש 50 אחוז נשים שמחפשות עבודה ועובדות בתנאי עבדות או במקומות לא מותאמים רוחנית. אם באמת אכפת להם מכלכלה הם היו צריכים להיות שותפים שלנו ולא ההיפך."
"אבל מה שמעניין אותם באמת זה להוציא עוד אברך מהגמרא. ואני מדבר על כל פקיד שיש בידו שליטה מכלכלה ועד משפט. איך מוציאים עוד אברך מהכולל, איך לקחת עוד אחד שלא ילך בתרבות החרדית. והראיה שיש 50 אחוז אוכלוסיה של נשים שאף אחד לא דואג להן, כי לא הכלכלה מעניינת אותם. האם זה יוריד את התפוקה, את המיסים, מה זה יעשה למדינה אם הן לא יעבדו עם גברים? מה באמת זה יעשה? תשאל את בלעם מה יעץ לבלק…"
"הם אומרים שהם ידאגו לגברים. יש גברים שבהוראת רבותיהם הולכים לעמול לפרנסתם וקובעים עיתים לתורה. מה איתם? למה להם אף אחד לא דואג? אומרים להם: אין לכם תואר, אין לכם הכשרה, למה אומרים להם כך?"
"אני כבר 25 שנה בעולם המעשה, אבל אם אני אנסה להיות למשל מנהל מחלקה בעירייה, על פי החוק אני לא יכול להיות, אבל מישהו שלמד לצורך העניין את התרבות הסינית והוציא תואר, הוא יכול. האם הוא מבין יותר ממני בניהול מחלקה? אז מאיפה השקר הזה שצריך תואר? אלא הם רוצים שנלך ללמוד תארים כדי שנתקלקל, ושנשים תעבודנה במקומות לא מתאימים כדי לקלקל אותן. וזה אחד התפקידים שלנו לקרוע להם את המסכות".
"אלה הנקודות העיקריות", מסכם פינדרוס. "אבל בסופו של דבר שום דבר לא התחדש. מה שאני עושה כבר 25 שנה אני אמשיך בעזרת ד' לעשות גם הלאה. וזה לקום בבוקר, לעזור לאלה שפונים אלי וללכת לישון, מה שעשינו עד היום למען עם ישראל נמשיך לעשות גם הלאה, רק שעכשיו זה יהיה מהכנסת, שום דבר מהותי לא משתנה."
