בשנים הקודמות החדשות לא היו זמינות כמו היום לחרדי הפשוט, אז הוא הסתדר בלעדיהן וחי את חייו בשקט. אך השנים חלפו והחדשות כבר לא נשארו על רצפת העריכה של המיינסטרים, ראשי המיינסטרים היו רגילים לפרסם בעיתונות החרדית מה שהיה מתאים להם מבחינת האג'נדה, והן מבחינת הכסף שקיבלו (כתבות תדמית) כל עוד זה לא שבר את הקו של העיתון.
וכך העסק התנהל בנחת ובשקט, אף אחד לא שאל שאלות, אף אחד מהעיתונאים החרדים לא הרגיש כי מקום עבודתו בסכנה, החרדים קראו והמשיכו הלאה את חייהם. עד שפרצה מלחמת המפרץ: ב-1992 פרצה מלחמה שאמנם לא סיכנה את חיילנו ולא את גבולות המדינה, אך הטרידה והפחידה רבות, החשש הגדול היה מטילים כימיים, ולשם כך גוייסו מאות חרדים, רובם אברכים מכוללים נחשבים מאד בבני ברק, (היום דבר כזה נראה לא מציאותי) והאברכים יחד עם מגויסים חרדים נוספים מהמיינסטרים, לימדו את החרדים ברחבי הארץ איך להשתמש במסכות אב"כ.
פיקוד העורף של היום היה אז הג"א (הגנה אזרחית), והצעירים החרדים קלטו כי משהו פה לא מסתדר, העיתונות החרדית היתה בקושי קיימת, היו שני עיתונים חרדיים יומיים, יתד נאמן הליטאי, והמודיע החסידי, שני העיתונים הללו היו המקור היחיד לחדשות, העיתונים אמנם דיווחו, אך מאחר ואי אפשר היה לחכות לבוקר לדעת מה קורה ומה החליטה הממשלה בכל הנוגע להגבלות שונות, הכניסו החרדים הביתה את הרדיו,
המלחמה פרצה ב-1992, רדיו קול חי הוקם ב-1996, רדיו קול ברמה הוקם ב-2009, התחנות להן האזינו חרדים היו תחנות חילוניות. מאז החברה החרדית נמצאת חזק מאד ברדיו, תחנות הרדיו החרדיות מובילות לעיתים סדר יום שלא נופל מהעיתונות החרדית הממסדית, החרדים נמצאים עם יותר משני עיתונים יומיים, יחד עם מגזינים שבועיים ומגוון דרכים נוספות לקבלת חדשות, מקווי נייעס (חדשות) עם קרוב ל-200 אלף שיחות ביום, עיתונים דיגיטליים חינמיים מופצים בתפוצת מייל רחבה לעשרות אלפי מנויים, ועד אתרי אינטרנט חרדיים שעושים כאב ראש לא קטן לעסקונה החרדית.
המיינסטרים החרדי החסידי והליטאי לא נמצא באינטרנט, אך מעודכן באופן מושלם בכל מה שקורה, בדומה למשבר במלחמת המפרץ, כך גם משבר הקורונה גרם לחרדים להבין שהדרך בה הם קיבלו חדשות או עידכונים בכל הנוגע אליהם, הגיע באיחור, הגיע מסונן, והגיע כשכבר היה מאוחר מדי.
ולחרדים נמאס, הם הבינו שהעיתונים החרדיים היומיים לא מספקים את הסחורה, והבינו שאת החדשות הם צריכים לקבל ממקומות אחרים, ספקי אינטרנט דיווחו כי עלה הביקוש באזורים חרדיים בחודשים האחרונים, נכון, זה לא שכל החרדים התחברו לאינטרנט, אבל יש זליגה לכיוון. אני לא רואה את חסידי צאנז או ויז'ניץ או את אברכי כולל חזון איש מתחברים לאינטרנט בשנים הקרובות, בוודאי לא במתכונת הנוכחית, אבל עוד 10 שנים, הכל יכול לקרות. ומזה חוששים העסקנים החרדים, שהאנשים הפשוטים כבר לא יאמינו להם.
בשנים האחרונות כל חבר כנסת חרדי מצויד במערכת משומנת של יח"צ חסר תקדים בצורה שלא חלמו עליה לפני 10 שנים, סוללה של אנשי תקשורת שמפיצים את דברי הח"כים עוד לפני שהאחרונים סיימו את המשפט, מקווי נייעס, עיתונים חרדיים, אתרי אינטרנט חרדיים, וערוצי טלוויזיה עם ראיונות לעיתונות חילונית. לפני 20 שנה או יותר חברי כנסת חרדים היו בעיקר מדברים במליאת הכנסת, ומדי פעם היו נותנים "ראיון נטול כפפות" לעיתון הבית, ראיון שכולו ליקוק למצביעים שהביאו אותו לכנסת.
היום כל ח"כ חרדי נמצא בקשר עם כל גוף תקשורת אפשרי, אם פעם עיתון יומי חרדי היה קורא לחרם נגד שבועון חרדי ומחתים רבנים על 'קריאה קדושה להחרים'. היום העיתונות החרדית המיינסטרים עובדת בשיתוף פעולה עם אותם שבועונים שהם עצמם החרימו לפני פחות מעשור, ולמה זה? כי העיתונות החרדית המיינסטרים יודעת שקריאה לחרם נגד שבועון מסוים, יסתיים בעיקר בפיהוק מצד קוראי השבועון. היום פחות אפשר לשכנע חרדי להאמין ל'קול קורא' מטעם הרבנים.
היום עיתונים חרדיים מפלגתיים יומיים מהמיינסטרים עובדים בשיתוף פעולה מלא עם כלל התקשורת החרדית, שבועונים, קווי נייעס, אתרי אינטרנט, ההגמוניה והשליטה שלהם הסתיימה. אך עדיין הם קיימים וישארו איתנו לעוד הרבה שנים, כי בסופו של דבר המיינסטרים תמיד יהיה עם עיתון 'שופר'. וגם החרדי עם האייפון צריך עיתון חרדי לקרוא בשבת.
בניגוד לארץ, בחו"ל החברה החרדית הכי מיינסטרים, מחוברת לתקשורת הכללית עם האינטרנט בצורה גלויה ובשיתוף פעולה עם כל גופי התקשורת המקומיים. יש כמובן חסידויות גדולות כמו סקווירא, שמתגוררים במקום סגור, ואת חסידות טעאש בקנדה שמתגוררים כמו בשטייטל של פעם, אבל רוב רובו של החברה החרדית המיינסטרים כולל חסידיות מוכרות כמו סאטמר, מחוברים לאינטרנט בצורה כזו או אחרת. החסידים בחו"ל יותר ליברלים מהחסידים בארץ, שוב, למעט הקהילות הסגורות, אבל הרוב הגדול זורם עם הקידמה, גורמים רשמיים בקהילות ובחסידויות מפעילים חשבונות פייסבוק וטוויטר, כלל חברי החסידות מקבלים חדשות דרך קווי נייעס שמעדכנים בכל שעה עגולה, לתושבי לייקווד החרדים – האברכים יש אתר אינטרנט רשמי שנקרא 'לייקווד סקופ'. וכל גולש נכנס לאתר דרך המחשב הביתי, האינטרנט כמובן מסונן כמו בארץ, כמו אצלינו יש את אתרוג או רימון, שם יש חברות דומות, אבל אברך שכל היום בכולל בלי פלאפון סלולרי מתקדם, יכול להתעדכן כל הזמן דרך האתר, ועדיין לא להיחשב כסוג ב'.
בכלל אם תסתובבו בחברה החסידית בברוקלין, ואני מדבר על הכי הכי מיינסטרים, הם מעודכנים מה אמר הנשיא טראמפ לג'ו ביידן עוד לפני שהנשיא עצמו סיים לדבר. נכון, בחו"ל תמיד היו החרדים פחות סגורים מישראל, לדוגמא, לא תראו חרדים בחו"ל ממתינים שעות בתור לדואר כי הם לא הזמינו תור באינטרנט, בניגוד אצלינו בארץ, חרדים ממתינים זמן רב בתור בסניף דואר ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, כי הם לא הזמינו תור באינטרנט. בחו"ל החרדים תמיד יסתדרו ולא ישארו מאחור. שוב, כמובן שיש יוצאי מהכלל.
אז למה מה שעובד בחו"ל לא יכול לעבוד בארץ, למה אברכי כולל צריכים לחכות יום שלם כדי להתעדכן בחדשות שבדרך כלל מצונזרות לא בגלל נושא של צניעות אלא יותר בגלל של יריבות פוליטית פנימית, למה בארץ חסיד ויז'ניץ צריך לחכות שעתיים בתור בדואר ולא יכול להזמין תור דרך המחשב אצלו בבית באינטרנט מסונן, למה חרדי שרוצה להזמין תור אצל רופא צריך להתקשר בטלפון כמו לפני 20 שנה ולא יכול להיכנס לאתר של הקופה ולהזמין תור.
התשובה לכך לא חד משמעית, אך קרובה למציאות. העסקונה החרדית שמסתובבת עם עדת יח"צנים שלא מביישת חברות ענק יודעת, כי ברגע שיהיו אתרי אינטרנט חרדיים מסוננים בבתים של המיינסטרים, הם יאבדו את השאריות של ההגמוניה והשליטה שנשארו להם, אם לפני 20 שנה המילה 'רדיו' או 'מכללה' או 'אוניברסיטה' היתה משהו לגינוי, היום המילה 'אינטרנט' כבר לא מפחידה כמו לפני 5 שנים, ואם יהיה עוד משבר אחד שהחברה החרדית תעבור בגלל שאת החדשות האנשים מקבלים באיחור או מסונן כמו במשבר הקורונה, העסקונה תתגעגע לשנות השמונים אז היא שלטה כמו נסיך במדינה במפרץ.
העסקונה החרדית חוששת מהרגע בו הם יהיו מיותרים, חילוני מצוי לא צריך עסקן שיסדר לו משהו בעירייה, ובעתיד גם החרדי המצוי יסתדר עם בירוקרטיה בעירייה, או דרך שליחת הודעה למשרד ממשלתי, או דרך הפצת הודעה בוואטסאפ. לא יעלה על הדעת ב-2020 שאדם חרדי יאלץ להאבק על זכויות המגיעות לו כדין, רק כי מישהו מפחד שכבר לא יצטרכו אותו, לא הגיוני שאברך חרדי יאלץ לעמוד בתור שעתיים בשביל לשלוח מכתב או לקבל חבילה, אם חרדי בלייקווד אברך תלמיד חכם יכול לשלוח מכתב באינטרנט מסונן, גם חרדי בבני יכול. גם אם זה מפחיד כמה עסקנים.
המיינסטרים החרדי יודע שהעיתונות החרדית המפלגתית לא מדווחת את כל החדשות, אלא רק מה שהיא רוצה שיגיע לבתים החרדים, אני לא רואה את אברכי כולל חזון איש או כולל פונוביז' מכניסים אינטרנט מסונן אליהם הביתה בשנים הקרובות, אבל גם לא חלמנו שאתרי אינטרנט חרדיים ישדרו נאום של מנהיגים חרדיים גדולים בשידור חי מהבית שלהם לטובת הגולשים החרדים.
