הרב משה לוין סגן נשיא "ועידת רבני אירופה". שפרץ את הדרך מול שליטי העולם המוסלמי, ועדיין פועל ושומר על קשר קרוב עם מלך בחריין ושאר מלכי המפרץ, אומר לעיתון "יתד נאמן": "הישראלים רצים מדי מהר, צריך לקחת בחשבון שבמקביל לשינוי המדיני שמגיע 'מלמעלה' צריך גם לחכות להבשלה גם מבחינה פדגוגית מצד התושבים". לדברי הרב לוין: "ברור שהתהליך שהחל מול אבו-דאבי יתקדם בקרוב לשלושת המדינות הקרובות אליה (בחריין, סעודיה ועומאן), אך צריך לתת לאנשים קצת זמן להבשיל כדי שההסכם יהיה בר קיימא".
לאור ההתפתחות המדינית וה"שמועות" על היותה של בחריין הבאה בתור לחתום על כינון יחסים עם ישראל. מספר הרב משה לוין, שמאז ביקורו הראשון ב-2015 בבחריין – אז הגיע בהזמנתו הרשמית של המלך להדלקת נרות חנוכה בארמון המלוכה – נמצא בית המלוכה בבחריין בקשר ישיר עמו, כמו עם רבים מראשי מדינות האיסלם ובפעילות השקטה הוא מסייע לרקימת קשרים עבור העולם היהודי, למרות שלעולם הישראלי אין עדיין נורמליזציה עמם.
לשאלה האם היה לו קשר עם נציגי השלטון בבחריין לאור ההתפתחויות באזור, משיב הרב לוין בחיוב. "ביום שישי האחרון שוחחתי עם גורם בכיר בממשל בבחריין, שהביע בפניי שביעות רצון מההתקדמות בכינון היחסים האזוריים מול ישראל", אולם הרב לוין מבקש לצנן במעט את ההתלהבות.
"אני רואה את כולם מתלהבים וכבר 'מחפשים כרטיסי טיסה למדינות המפרץ'. אני חושב שהישראלים רצים מדי מהר, צריך לקחת בחשבון שבמקביל לשינוי המדיני שמגיע 'מלמעלה' צריך גם לחכות להבשלה גם מבחינה פדגוגית מצד התושבים. אני לא חושב שזה יהיה בטוח כל-כך בשלב ראשון לשטוף את ערי המפרץ בישראלים בשעה שהשינוי שהתבשל במשך שנים בקרב מנהיגי המדינות טרם הבשיל בקרב המון העם, שבחלקם הגדול בכלל שיעים בשונה מהממשל הסוני", מבהיר הרב לוין שמדינות המפרץ נהירים לו כשבילי לורנסי, מפרברי פריז, שם מכהן הרב משה לוין גם כרב הקהילה לצד תפקידיו וקשריו הבינלאומיים במסגרת היותו "שר החוץ" בפועל של "ועידת רבני אירופה".
לדבריו, "ישנם ארבע מדינות קרובות מבחינה פיזית שהם גם קרובות בקרב אנשי השלטון ושומרים על קשר אינטרסי הדוק. מדובר באיחוד האמירויות, סעודיה, בחריין ועומאן. מבחריין לסעודיה זה מעבר של גשר בלבד וברור שהתהליך שהחל מול אבו-דאבי יתקדם בקרוב לשלושת המדינות הקרובות אליה, אך צריך לתת לאנשים קצת זמן להבשיל כדי שההסכם יהיה בר קיימא. צריך שמערכת החינוך גם היא תתחיל לפעול להכניס קצת ידע ומידע על יהדות, להוריד את מפלס השנאה ולהכיל את שינויי האזור".
בבחריין גרים פחות מ-1.5 מיליון בני אדם. 70% מהם הם מוסלמים, רובם שיעים, בשונה מבית המלוכה הסוני, 14.5% נוצרים ו-2.5% הינדואיסטים. כיום חיים בממלכה מעט יותר משלושים יהודים באופן רשמי. מוסדות הקהילה לא ממש פעילים, אבל בית הכנסת שנבנה ב-1930 קיים וגם בית הקברות היהודי. היהודים החיים בבחריין מפוזרים ברחבי האי ונפגשים רק באירועים מיוחדים, כאשר הקהילה היהודית מוגדרת שומרת מסורת.
אחת היהודיות המפורסמות של בחריין היא הודא עזרא נונו, שהייתה בעבר גם שגרירת בחריין בארה"ב. הודא עזרא נונו, מונתה בידי המלך בסוף 2006 כחברה במועצת ה"שורה" – הפרלמנט הבחרייני. מ-2013 מכהנת יהודייה נוספת כחברת פרלמנט בבחריין, נאנסי ח'דורי, והודות לפעילותה בפרלמנט נבחרה לעמוד בראש הוועדה לענייני חוץ וביטחון.
על פי ההיסטוריונים, הקהילה היהודית המפוארת בבחריין התפוררה לאחר שרוב היהודים עזבו את המדינה בעקבות הפרעות ב-1947 וב-1967, אולם ההערכות הן שאת המהומות נגד היהודים יזמו גורמים פרו-פלשתינים חיצוניים, וכי האזרחים עשו מעל ומעבר על מנת להגן על שכניהם היהודים.
עם עלייתו של המלך חמאד, ב-2002, נטען כי מצב הסובלנות הדתית והיחסים בין הקבוצות הדתיות השונות השתנה בלי היכר ועל ידי דוגמה אישית. כך למשל, מאז 2015 מציין המלך את ימי החנוכה יחד עם הקהילה היהודית במדינה, אז הזמין כאמור המלך באופן רשמי את הרב משה לוין, לחגיגות חנוכה של הקהילה היהודית בבחריין.
