הממשלה אישרה אתמול (שני) להטיל הגבלות על בריכות השחייה, חדרי הכושר, התחבורה ציבורית והקייטנות. נתונים שמתפרסמים לראשונה ב"ישראל היום" ונאספו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושפים כי מרבית ההדבקות בקורונה דווקא לא אני מתרחשות במקומות הללו.
מהנתונים שנאספו על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לבקשת ח"כ יפעת שאשא-ביטון, יו"ר ועדת הקורונה, עולה כי מרבית מקרי ההדבקה מתרחשים דווקא בבית – מבן משפחה חולה.
כשני שלישים מהנדבקים (65.8%) נחשפו לנגיף בבית; כעשירית (10.3%) נחשפו בבתי ספר, ישיבות ואוניברסיטאות; 5.8% נחשפו לנגיף במוסד רפואי, 3.9% נחשפו במסגרת אירוע או כנס; 2.2% נחשפו בעת בביקור בבית כנסת (198 נדבקים), כ־2% נחשפו במסגרת שהות במרכזים מסחריים או בחנויות. רק 1.8% נחשפו במקומות הבילוי. לגבי 8.2% צוין כי לא נחשפו ב"אף אחד מהנ"ל".
למרות כמה בקשות בעבר, במשרד הבריאות נמנעו עד כה מלהציג את הנתונים הללו. הנתונים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת מקיפים פחות משליש מהנדבקים המאומתים בקורונה. במשרד הבריאות ציינו שבנתונים שלהם מופיע מקום החשיפה רק עבור 8,981 נדבקים בקורונה מתוך כ־30,200 נדבקים.
כזכור: אתמול (ב') פורסם ב"ישראל היום" תרשים המתאר "רמזור" של התנהגויות אדומות, צהובות וירוקות לפי רמת הסיכון להדבקה בהן, "רמזור" שמשרד הבריאות השתמש בו בערוץ הטלגרם הרשמי שלו. בין הפעילויות שפורטו בתרשים, בילוי במועדון לילה מוגדר כפעילות בסיכון הגבוה ביותר ותדלוק או "טייק אווי" ממסעדה כהתנהגות בסיכון נמוך.
במרכז המחקר והמידע של הכנסת ציינו כי: "אין בידינו מידע על מה מבוססת הערכת סיכון זו". יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון, סירבה להביא אתמול לאישור הוועדה את ההנחיות שהחליטה עליהן הממשלה בנוסח המקורי.
שאשא-ביטון דרשה תיקונים במתווה ההגבלות החדשות לגבי כמה נושאים, כמו למשל המסעדות, חדרי הכושר וההנחיות בתחבורה הציבורית. שאשא-ביטון חוזרת ומדגישה בדיונים את הצורך בשמירה על האיזון העדין שבין החובה לשמור על בריאות הציבור ולקטוע את שרשרת ההדבקה לבין הצורך להשאיר את הכלכלה בפעילות רציפה עד כמה שניתן.
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, אמר כי: "ניתוח הנתונים מציע כמה תובנות חשובות: בכמחצית מהמקרים לא ניתן לומר היכן היתה ההדבקה. הדבר נובע הן מהדינמיקה של ההדבקה בעת הזאת, כאשר ההדבקה בקהילה היא נרחבת ולא תמיד ניתן לדעת היכן קרתה, כמו גם העובדה שלא פעם ישנה התמודדות לא פשוטה בחקירה עם היענות למתן פרטים בייחוד מול ציבור אשר חש חוסר אמון במערכת".
