בעוד חמישה ימים כנסת ישראל תתפזר בפעם הרביעית תוך פחות משנתיים. הסיבה על הנייר היא התקציב. אך כולם יודעים שהסיבה הלא כתובה היא – נתניהו רוצה. או יותר נכון, נתניהו לא רוצה.
הוא לא רוצה לקיים את הסכם הרוטציה. למה לו? למה לו לעזוב את בלפור בעוד קצת יותר משנה? גנץ על חד ספרתי בסקרים, והוא על קידומת 3. אז מדוע הוא עדיין משאיר את אופציית דחיית התקציב על השולחן?
קודם כל כי זה נתניהו. נתניהו תמיד משאיר את כל האופציות על השולחן. זה מה שהשאיר אותו 11 שנים בבלפור.
אך יש עוד סיבה, והיא גוש הימין. יותר נכון – "הימין". גוש זה הדבר האחרון שזה. ולכן הוא עדיין משאיר את האופציה של דחיית התקציב. אם בשנה האחרונה הוא יכל ללכת "על עיוור" לבחירות, עכשיו הוא צריך ללכת עם עיניים פקוחות.
ללא ימינה. ללא ריבונות. ללא פרנסה למאות אלפי ליכודניקים. נתניהו לא יודע מה לפתור קודם. וזו אחת הסיבות שהוא הביא את מי "שעשה" את בנט בפוליטיקה – משה קולגפהט.
נתניהו יהיה חייב הרבה יותר מנעמה יששכר (זוכרים?) ומתוכנית המאה כדי לחשוב על הליכה לבחירות. הוא יהיה חייב גם להקים מפלגת ימין-מרכז חדשה כדי לשתות בהפוכה את הקולות של בנט. ובקיצור- "הימור חייב".
