נפתלי בנט טען בדף הפייסבוק שלו שמשרד הבריאות לא אישר תכנית שתעשה אלפי בדיקות ביום בפוסט שכותרתו: איך ממשלת ישראל הצליחה להחריב את פרויקט מכון וייצמן לביצוע 60,000 בדיקות קורונה ביום.
ואלו דבריו: "כפי שאתם כבר יודעים, יש שתי חלופות להתמודד עם גל קורונה שני: חלופה א׳ ״הפטיש״—סגירה מחדש של מערכת החינוך, עסקים. מסיבות עיתונאים דרמטיות ב20:00 בערב וכו׳—יעיל, אך משמיד פרנסה של מיליוני ישראלים.
חלופה ב׳ ״פינצטה״ – ממשיכים להפעיל כלכלה (כמעט) כרגיל, אך מאתרים, ״שולפים״ ומבודדים את נשאי הנגיף באופן יומיומי, וכך קוטעים את שרשראות ההדבקה, ומונעים אובדן שליטה. כל זה ללא פגיעה גדולה בפרנסה.
אך תנאי יסוד למימוש תפיסת ה״פינצטה״—ביצוע הרבה בדיקות בכל יום. כ50,000 ביום."
במחוז ווהאן בסין (עם כ-11 מיליון תושבים—דומה לישראל) ביצעו חצי מיליון בדיקות בכל יום במשך כשבועיים. צריך הרבה בדיקות, מהירות, ואמינות. זה אפשרי. אך בשביל זה צריך לעבוד. צריך להגדיל קיבולת בדיקות ופיענוח.
והנה הסיפור: שני מדענים נפלאים ממכון ויצמן, הפרופסורים עידו עמית וערן אלינב החליטו להירתם למשימה הלאומית.
הם הסבו רובוט מיוחד במכון, וביצעו מספר פריצות דרך, כך שכל רובוט כזה מסוגל לפענח כ-15,000 בדיקות ביום, ברמת אמינות גבוהה מאד. כאלה רובוטים יש 7-8 בישראל. אז מספיק 5 רובוטים כאלו בשביל להגיע ל75,000 בדיקות ביום.
אך דא עקא פקידים במשרד הבריאות עשו הכל כדי לחבל, להקשות ולתקוע מקלות בגלגלים.
בתחילה סירבו לאשר למכון וייצמן גישה לנגיף(!), אח״כ מיררו חייהם בעוד דרישות הזויות, ולכלכו עליהם בתקשורת. לאורך כל הדרך, ממשרד הביטחון סייעתי להם להתגבר על הקשיים. איפשרנו ליטול דגימות מחיילים, סייענו להם בציוד, במשאבים, ועוד. ירדתי למכון מספר פעמים.
כל מה שהיה צריך ממשרד הבריאות הוא אישור, כן רק אישור. אך הם סירבו. ובלי אישור משרד הבריאות, הכל תקוע.
כשראיתי שמיציתי את כל האפשרויות, העליתי את הנושא ישירות לראש הממשלה שכמובן התלהב מהפרויקט, אך ההתלהבות לא תורגמה למעשה.
אגב, מספר פעמים הבאתי זאת לשולחנו. כאמור, זה לא הועיל. אינני יודע מדוע הוא לא דפק על השולחן.
בסוף, אנשי מכון וייצמן התייאשו. ״מה אנחנו צריכים את הבלאגן הזה? רק רצינו לעזור. לא רוצים, לא צריך״. וזהו. ירדו מזה לגמרי זהו. ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום.
כרגע רק עושים כמה אלפים בודדים, באיחור ניכר, בחוסר דיוק, חולים ממתינים ימים ארוכים בבית.משפחות וחברים של תלמידי בתי ספר ״נגועים״ אינם נבדקים. חוזרים מחו״ל אינם נבדקים.
וכאן אנחנו נמצאים. זו רשלנות, עצלנות, קיבעון. אך לא מאוחר.
אני קורא לראש הממשלה להפעיל את כוחו, להעיר מחדש את הפרויקט, לפקוד על משרד הבריאות להתנפל מחדש על הפרויקט.
זה אפשרי!
זה בדיוק תפקיד דרג מדיני. החלופה של סגירה מחדש עסקים היא רשלנות קיצונית. אתם הממשלה תמשלו!"
מנכ"ל משרד הבריאות הגיב בחשבון הטוויטר שלו:
"יש סיפורים שגם אם חוזרים עליהם 60,000 פעם לא הופכים למציאות. מישהו מעלה על דעתו שהיינו מוותרים על אופציה כזאת אם היא הייתה אמינה? לצערנו רמת התוקף של הרעיון היצירתי הזה לא עברה את הסף שניתן לסמוך עליו. עשינו ואנחנו עושים כל מאמץ להגדיל את מספר הבדיקות אך בלי להתפשר על הרמה של הבדיקות. מה זה אומר להתפשר על הרמה של הבדיקות? זה אומר בדיקה שנותנת תוצאה כוזבת וקובעת לגבי אדם בריא שהוא חולה או אדם חולה שהוא בריא, זה המחויבות שלנו לציבור.
יש לנו היום יכולת לבצע מעל 15,000 בדיקות והיכולת תגדל ל-20,000 ואחכ ל-30,000 בדיקות לפי הצורך, וללא פשרות על האמינות. לא הייתם רוצים להכניס את סבא וסבתא שלכם לבית חולים אם הם בריאים בגלל תוצאות בדיקה כוזבות, דבר שקרה, כשהתפשרנו על האיכות בגלל לחצים לא ענייניים סיים המנכ"ל בעקיצה."
בנט לא נשאר חייב והגיב: "אין לי כוונה להתווכח עם פקיד מדינה. אגב פקיד מסור. הכתובת הוא רה״מ, לא פקיד. אך איני מתרשם ממילים נחרצות וכאילו-מקצועיות אלו.
באותה נחרצות משרד הבריאות תקף את רעיון המסיכות—עד שהתהפך ב180 מעלות. כנ״ל מלונות. המשרד התעקש על בידוד ביתי. אך התעקשתי להקים המלוניות.
ובכלל, הפקידים אמרו מאות פעמים בקולם שהם אינם מאמינים בבדיקות כיתרון. אז לשאלה האם אנו מעלים על דעתנו שהמשרד יחבל בהגדלת היקף הבדיקות? ברור! משרד שמאמין שבדיקות זה קשקוש, בוודאי לא יסייע לכך. יעידו על כך כל מנהלי בתי החולים שניסו לבצע בדיקות ונבלמו ללא הרף, מעבדות באוניברסיטאות שנתקלו בחסמים של הפקידים, המעבדה במכון הביולוגי שרשיונה נשלל (!) עד שדפקתי על השולחן, חברות פרטיות כמו מיי הריטג׳ שחוו חבלות.
כאמור, לא הפקידים מעניינים; האחריות על חיי אזרחי ישראל ועל פרנסתם היא על הממשלה ועל ראשה. אותי מעניין כרגע דבר אחד—
שלא ימותו אנשים לשווא, שלא יאבדו אנשים את פרנסתם לשווא.וזה בידי ראש הממשלה. עצלנות, קיבעון או שלטון פקידים—לא תהווה תירוץ לאי-הקמת מערך חירום."
