חוק הירושה קובע מספר אפשרויות לפיהן ניתן להוריש את הרכוש, כולו או נכס מסויים ממנו, ליותר מיורש אחד: הורשה למספר יורשים יחדיו (סעיף 40 לחוק), יורש במקום יורש (סעיף 41 לחוק), או יורש אחר יורש (סעיף 41 לחוק).
במסגרת ההסדר של יורש אחר יורש, המצווה יכול לקבוע שהוא מוריש את עזבונו ליורש ראשון, וכי בעת מותו של היורש הראשון או בקרות מאורע מסוים, יועבר מה שיישאר מהעיזבון ליורש שני. לדוגמא, המצווה רשאי להורות שנכס מקרקעין שלו יועבר לאשתו, וכי לאחר מותה, יועבר הנכס לבנו. לחילופין, המצווה רשאי לקבוע שהוא מוריש את רכושו לבנו, וכי לאחר מות בנו, יועבר רכושו לנכדו (הבן של בנו).
וכך קובע סעיף 42 לחוק הירושה:
"42. יורש אחר יורש
(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.
(ב) הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה.
(ג) השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.
(ד) הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים – בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה."
יש לשים לב שסעיף 53 מאפשר להתנות על כל סעיפיו הקטנים של סעיף 42, חוץ מסעיף 42(ד) לחוק, כך שניתן להתנות גם על סעיף 42(א) לחוק, ולקבוע במסגרת הצוואה תנאים שונים מהאמור בו.
מהו היקף הזכויות של היורש הראשון בעזבון המצווה
סעיף 42(ב) לחוק הירושה קובע כי "הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה."
בפסיקה נקבע שמבחינה משפטית, היורש הראשון רשאי לנהוג בירושה שקיבל כמנהג בעלים, ולעשות עמה מה שירצה, כולל לכאורה לבזבז אותה לגמרי ולא להשאיר ממנה דבר ליורש השני, אולם מבחינה מוסרית, מוטלת עליו חובה לשמור על הנכסים להנאתו של היורש השני, וזאת במידת האפשר והמתחייב מן הנסיבות.
כמו כן, היורש הראשון מנוע מלגרוע מזכותו של היורש השני במסגרת צוואתו. לפיכך, במידה שצוואתו של היורש השני תכלול הוראה לפיה הרכוש שקיבל יעבור לגורם אחר, שאינו היורש השני, אזי להוראה זו לא יהיה תוקף.
בנוסף, יש לשים לב שסעיף 53 לחוק מאפשר להתנות על סעיף 42(ב) לחוק, ולכן לכאורה המצווה רשאי להגביל את היורש הראשון באופן שימושו בנכס שמועבר אליו בירושה, ולמשל, לאסור עליו למכור אותו. לדוגמא, הוא רשאי להורות שהוא מעביר את דירת המגורים שלו לאשתו, כך שהיא תוכל לגור בדירה או להשכיר אותה לאחרים, אך היא לא תוכל למכור אותה, וכי לאחר מות אשתו הדירה תעבור לבנם המשותף.
באיזה תנאים זכאי היורש השני לרשת את עזבון המצווה
סעיף 42 (ג) לחוק קובע כי "השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת."
סעיף זה קובע שהיורש השני יוכל לרשת את מה שיישאר מעזבון המצווה בתנאי שהוא יהיה כשר לרשת את המצווה במועד זכייתו, וזאת גם אם הוא לא היה כשר לכך במועד מות המצווה. מצד שני, אם היורש השני מת לפני שהגיעה שעת זכייתו, או שהוא נמצא פסול לרשת או שהוא הסתלק מהמגיע לו, אזי לא יהיה תוקף להוראת הצוואה שנקבעה לטובתו, והיא תתבטל.
בכל אחד מהמקרים הללו, בהם ייקבע שהיורש השני אינו יכול לרשת את היורש הראשון, מאחר שהוא מת, לא היה כשר לרשת, או נפסל לרשת, או הסתלק מהעיזבון, יזכו במה שהיורש הראשון הותיר, יורשיו של היורש הראשון לפי הדין או לפי צוואה.
התשובה לשאלה מי כשר לרשת, מצויה בסעיפים 3 ו-4 לחוק הירושה, התשובה לשאלה מי פסול לרשת מצויה בסעיף 5 לחוק, והתשובה לשאלה כיצד ניתן להסתלק מהירושה, מצויה בסעיף 6 לחוק.
מי כשר לרשת? סעיף 3 לחוק הירושה קובע שכל מי שהיה בחיים במות המוריש כשיר לרשת אותו, וכי כל מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש, זולת אם הוכח שהורתו היתה אחרי כן. בעניין זכויות הירושה של ילד, אין זה משנה אם בשעת לידתו היו הוריו נשואים זה לזה או לאו.
סעיף 4 לחוק הירושה קובע שגם תאגיד יכול לרשת, אם במות המוריש הוא היה כשר לזכות בנכסים או אם הוא נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה לאחר מתן צו קיום הצוואה. עם זאת, בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו בשנה נוספת.
מי פסול לרשת? סעיף 5 לחוק הירושה קובע שהאנשים הבאים פסולים מלרשת את המוריש: מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו, מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת. עם זאת, מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש.
כיצד ניתן להסתלק מירושה? הסתלקות מירושה פירושה ויתור על הזכות של היורש בעזבון המוריש. סעיף 6 לחוק הירושהקובעשיורש רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, ושהוא רשאי להסתלק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
מהו מספר היורשים שניתן להכליל בהסדר "יורש אחר יורש"
סעיף 42(ד) לחוק קובע כי "הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים – בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה."
משמעות סעיף זה הינה שהמצווה יכול להוריש את רכושו רק לשני יורשים בזה אחר זה, והוא אינו רשאי להוריש ליורש שלישי ומעלה, אלא אם כן מדובר ביורשים שהיו בחיים בזמן שהוא ערך את הצוואה. מדובר בהוראה שלא ניתן להתנות עליה, לאור סעיף 53 לחוק. הסיבה לכך נעוצה ברצון לאזן בין זכותו של כל אדם לקבוע מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, לבין הרצון שלא לתת לו שליטה מוגזמת יתר על המידה בעניין זה (הגבלת "שלטון היד המתה בחיים").
פנו אל עורכת הדין אסתר שלום, האמונה על ניהול תיקי משפחה מורכבים ובעלת ניסיון משמעותי בייצוג יורש במקום יורש וקבלו תמיכה וייעוץ מקצועי!
יודגש כי המאמר אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ובכל עניין בנושא מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.
עו״ד אסתר שלום https://ester-law.co.il
דרך אבא הלל 7, רמת גן, 5252204
טלפון: 052-970-6731
